דיכאון – כל מה שרציתם לדעת

לכל אחד ואחת מאיתנו יש ימים רעים. זה נורמלי לחלוטין אם אתם מרגישים שרמות האנרגיה שלכם נמוכות כשמשהו רע קורה (למשל, כאשר אתם נפרדים מהחבר/חברה שלכם או נכשלים בבחינה). עם זאת, אם מצב הרוח הירוד שלכם נמשך לאורך זמן רב, וזה מתחיל להשפיע על היכולת שלכם להצליח בחיי היומיום שלכם (או גורם לכם להרגיש שלא שווה לחיות), ייתכן שאתם חווים דיכאון קליני. אם אתם חושבים שאתם או מישהו שאתם מכירים סובל מדיכאון קליני, אנו ממליצים לכם להפנות אותו לרופא המטפל שלו או לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש.

יכול להיות שאתם חווים בלבול כאשר אנשים משתמשים במילה דיכאון. בחלק מן המקרים אנשים משתמשים במילה דיכאון על מנת לתאר מגוון סוגים שונים של תחושה שלילית (למשל, בדידות, אומללות, עצובות וכן הלאה). כאשר רופאים משתמשים במילה דיכאון, הם אינם מתכוונים למצב רוח, למעשה הם מתכוונים להפרעה נפשית, בחלק מן המקרים הם משתמשים בביטוי “דיכאון קליני”. במאמר זה, המילה “דיכאון” מתייחסת למושג דיכאון קליני ולא לתחושה שלילית.

דיכאון לא תמיד נובע מסיבה “טובה”

ישנם מקרים רבים בהם אנשים חווים דיכאון בעקבות מקרה שנראה כמו סיבה “טובה” – יכול להיות כי הם איבדו את מקום העבודה שלהם או שמא אדם קרוב אליהם נפטר. יחד עם זאת, לא בכל המקרים של דיכאון קיימת סיבה מוצדקת לתחושות הלא הנעימות אותן חווים.

אנשים מבוגרים רבים בכל רחבי העולם סובלים מדיכאון מבלי שהם חוו אירוע שלילי או התמודדו עם סוג כלשהו של שינוי בחיים שלהם. מקרים מן הסוג הזה עשויים להוביל למצב בו אנשים לא נוהגים בחמלה מאחר
והם לא מבינים שדיכאון יכול להתקיים גם ללא טריגר מסוים או גורם לחץ חיצוני.

אחד ההסברים לכך הוא שדיכאון קשור לחוסר איזון במוליכים העצביים אשר מסייעים לווסת מצבי רוח. התיאוריה אומרת כי כמות גדולה מדי או כמות קטנה מדי של שליחים כימיים אלה עשויה להוביל למצב של דיכאון.
כלומר, הכימיקלים במוח אשר אחראים על מצבי הרוח שלכם עשויים להיות חסרי איזון, מה שיכול לגרום לכם להרגיש רע גם במקרים בהם הכל תקין בחיים שלכם.

אילו גורמים יכולים לגרום לדיכאון?

הגורמים לדיכאון לא תמיד מובנים לחלוטין, חלק גדול מן האנשים מאמינים כי מצבים של דיכאון הם לרוב תוצאה של שילוב בין מספר גורמים שונים. כעת נציג בפניכם חלק מן הגורמים הפופולרים ביותר לדיכאון:

גנטיקה – ישנן למעלה מ-70 גרסאות גנטיות אשר זוהו כבעלות קשר לדיכאון. מחקרים שונים שנערכו מצאו כי במקרים בהם אחד מן ההורים סובל מדיכאון, הסיכויים של הילד לסבול מדיכאון במהלך תקופת ההתבגרות הם גבוהים יותר. מקרים מן הסוג הזה מצביעים על כך שגנטיקה יכולה לשחק תפקיד בהתפתחות של דיכאון.

הורמונים – כל שינוי בייצור או בתפקוד של הורמונים שונים בגופנו – הורמונים הקשורים למחזור, הריון, גיל המעבר וכן הלאה, יכול לתרום להתפתחות של דיכאון.
לצורך הדוגמא, חוקרים מצאו שכאשר לנשים לפני גיל המעבר היו רמות גבוהות יותר של הורמון הטסטוסטרון, היו להן יותר תסמינים של דיכאון.

שינויים עונתיים – הפרעת דיכאון קליני המלווה בדפוסים עונתיים (נקראת גם הפרעה רגשית עונתית) מופעלת על ידי שיבושים בקצב הצירקדי של הגוף במהלך תקופות שונות של השנה. שינויים עונתיים יכולים גם לשבש את השינה, מה שעשוי לתרום למצב רוח מדוכא.

מתח וטראומה – אובדן של אדם אהוב, טראומה, התעללות, מתח כרוני ושינויים גדולים בחיים (כגון מעבר של גירושים או אובדן עבודה) יכולים להוביל להתעוררות של דיכאון. חוקרים מאשימים את תופעה זאת ברמות גבוהות של הורמון הקורטיזול המופרש בזמנים מלחיצים וטראומטיים. קורטיזול משפיע על המוליך העצבי סרוטונין ויכול להוביל להתעוררות של דיכאון.

שימוש בחומרים שונים – שיעורי הדיכאון גבוהים יותר גם בקרב אנשים עם היסטוריה של שימוש בסמים. אחד ההסברים לכך הוא שהסטיגמה של דיכאון מובילה אנשים לפנות לחומרים כדרך התמודדות, או שדיכאון מוביל לשימוש בחומרים. תיאוריות אחרות מצביעות על כך ששימוש בחומרים מוביל לדיכאון, או שגם שימוש בחומרים וגם דיכאון הם תוצאה של בעיה בסיסית נפרדת.

מהם התסמינים של דיכאון?

דיכאון קליני יכול לגרום למגוון רחב של תסמינים. חלק מן התסמינים משפיעים על מצב הרוח של האדם ותסמינים אחרים משפיעים על גופו של האדם. בנוסף על כך, בחלק מן המקרים התסמינים הם מתמשכים ובמקרים אחרים הם יכולים להופיע לפרקים.

לא כל אלו שסובלים מדיכאון יחוו תסמינים זהים. התסמינים יכולים להיות שונים ברמת החומרה שלהם, בתדירות בה הם מופיעים ובכמות הזמן שהם נמשכים.
במידה ואתם חווים חלק מהתסמינים הבאים כמעט כל יום במשך תקופת זמן של שבועיים לפחות, יכול להיות שאתם סובלים מדיכאון.

אתם מרגישים עצובים, מודאגים או “ריקים”.
אתם מרגישים חסרי תקווה, פסימיים וחסרי כל ערך.
אתם נוטים לבכות הרבה.
אתם מרגישים מוטרדים או כועסים.
אין לכם עניין בתחביבים בהם התעניינתם בעבר ובתחומי עניין מהם נהנתם בעבר.
אתם מרגישים עייפים ובעלי רמות אנרגיה נמוכות.
אתם חווים קושי כאשר אתם מנסים להתרכז, לזכור דברים או לקבל החלטות.
אתם זזים ו/או מדברים לאט יותר.
אתם חווים קשיים בשינה, אתם מתעוררים מוקדם מהרגיל בבוקר או שמא אתם ישנים יתר על המידה.
אתם חווים תיאבון מוגבר או שינויים במשקל.
אתם חווים כאבים פיזיים כרוניים ללא כל סיבה ברורה שאינם משתפרים אפילו אם אתם מטפלים בהם ( כאבי ראש, בעיות עיכול, התכווצויות ועוד ).
אתם חושבים על מוות, פגיעה עצמית או ניסיונות התאבדות.

תסמיני דיכאון עשויים להיות שונים בין גברים, נשים, ילדים ובני נוער.

גברים עשויים לחוות תסמינים הקשורים ל:

מצבי רוח כגון: כעס, תוקפנות, עצבנות, חרדה או חוסר שקט.
תחושת ריק, עצב או חוסר תקווה.
התנהגות לא תקינה כגון: אובדן עניין, אי מציאת הנאה בפעילויות אהובות, תחושת עייפות קלה, מחשבות על התאבדות, שתייה מופרזת, שימוש בסמים או עיסוק בפעילויות בסיכון גבוה.
חשק מיני מופחת או חוסר ביצועים מיניים.
יכולות קוגניטיביות ירודות כגון: חוסר יכולת להתרכז, קושי בביצוע משימות או תגובות מאוחרות במהלך שיחות.
דפוסי שינה בעייתיים כגון: נדודי שינה, שינה לא רגועה, ישנוניות מוגזמת, או אי שינה לאורך הלילה
מצבים גופניים כגון: עייפות, כאבים, כאבי ראש או בעיות עיכול.

נשים עשויות לחוות תסמינים הקשורים ל:

מצבי רוח כגון: כעס,תוקפנות, עצבנות ועוד.
תחושת עצב, ריקנות, חרדה או חוסר תקווה.
התנהגות לא תקינה כגון: אובדן עניין בפעילויות, נסיגה ממעורבות חברתית או מחשבות אובדניות.
יכולות קוגניטיביות ירודות כגון: חשיבה איטית או דיבור איטי מהרגיל.
דפוסי שינה בעייתיים כגון: קושי לישון במהלך הלילה, שינה מרובה מדי או התעוררות מוקדמת מדי.
מצבים גופניים כגון: ירידה ברמות האנרגיה, שינויים בתאבון, כאבים ועוד.

ילדים עשויים לחוות תסמינים הקשורים ל:

מצבי רוח כגון: כעס, עצבנות, שינויים מהירים במצבי הרוח.
תחושת חוסר יכולת, תחושת ייאוש, בכי ו/או עצב עז.
התנהגות לא תקינה כגון: חוסר רצון ללכת לבית הספר, צרות במסגרת בית הספר, הימנעות מחברים, פגיעה עצמית, מחשבות על מוות או על התאבדות.
יכולות קוגניטיביות ירודות כגון: קשיי ריכוז וירידה בביצועים בבית הספר.
דפוסי שינה בעייתיים כגון: קשיי שינה או שינה מרובה מדי.
מצבים גופניים כגון: רמות אנרגיה נמוכות, בעיות עיכול, שינויים בתיאבון, ירידה או עלייה במשקל.

כיצד ניתן לטפל בדיכאון?

כיום ישנן מגוון אפשרויות שונות המהוות טיפול יעיל כנגד דיכאון. בנוסף על כך ישנם טיפולים חדשים אשר נמצאים בתהליך פיתוח, טיפולים אלו מעניקים תקווה לאנשים שתרופות מסורתיות לדיכאון היו פחות יעילות עבורם.
הטיפול שאתם מקבלים נגד דיכאון צריך להיות מותאם בצורה האידיאלית ביותר לבריאות הכללית שלכם ולתסמינים שאתם חווים. בחלק גדול מן המקרים טיפולים בדיכאון כוללים שילוב של פסיכותרפיה, תרופות ושינויים באורח החיים במטרה להקל על תסמיני הדיכאון.

תרפיה

בהתאם למצב בו אתם נמצאים, תוכלו להשתתף בטיפולי פסיכותרפיה פרטניים, קבוצתיים, משפחתיים או זוגיים. טיפולי פסיכותרפיה יכולים לסייע לכם לזהות בצורה טובה יותר את הדיכאון שלכם, להבין וללמוד כיצד להתמודד עם תסמיני הדיכאון שלכם.
אף על פי שישנן גישות טיפוליות רבות ומגוונות, לא כולן הוכחו כיעילות לטיפול בדיכאון, גישות הטיפול הבאות שנציג בפניכם הוכחו מדעית כיעילות לטיפול בדיכאון:

טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים – במסגרת טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים, המטפל יעבוד איתכם במטרה לחשוף דפוסי חשיבה לא בריאים ולזהות כיצד הם עלולים לגרום תגובות, התנהגויות ואמונות מזיקות בנוגע לעצמכם. המטפל שלכם עשוי להקצות לכם “שיעורי בית” שבהם אתם מתאמנים בהחלפת מחשבות שליליות במחשבות חיוביות יותר.

טיפולים בין אישיים.

טיפולים בעוויתות חשמל – טיפולים באמצעות עוויתות חשמל הינם טיפולים בהם נעשה שימוש בזרמים חשמליים במטרה לגרום להתקף, טיפולים מן הסוג הזה הוכחו כיעילים עבור אנשים עם דיכאון קליני. טיפולים בעוויתות חשמל משמשים לצורך טיפול באנשים עם דיכאון חמור או לצורך טיפול באנשים שעמידים לטיפולים אחרים או תרופות נוגדות דיכאון.
במהלך הטיפול אתם תקבלו חומר הרדמה שירדים אתכם למשך 5 עד 10 דקות.

איש המקצוע הרפואי שלכם יניח רפידות ניטור לב על החזה שלכם וארבע אלקטרודות באזורים ספציפיים בראשכם. לאחר מכן הוא יספק פולסים חשמליים קצרים למשך מספר שניות. אתם לא תרגישו את הזרם החשמלי ותתעוררו לאחר 5 עד 10 דקות מרגע סיום הטיפול.
תופעות הלוואי של טיפולים מסוג זה כוללות כאבי ראש, בחילות, כאבי שרירים ובלבול.

הפעלה התנהגותית.

טיפולים בפתרון בעיות.

טיפולים פסיכודינמיים – כאשר אנו מדברים על טיפולים פסיכודינמיים אנחנו למעשה מדברים על סוג מסוים של טיפול בשיחות שמטרתו לסייע לכם להבין ולהתמודד בצורה טובה יותר עם חיי השגרה שלכם. טיפולים פסיכודינמיים מבוססים על רעיון האומר כי המציאות הנוכחית שלנו מעוצבת על ידי חוויות ילדות לא מודעות אותן חווינו בעבר.
במסגרת טיפולים פסיכודינמיים, המטפל שלכם יעזור לכם לשקף ולבחון את הילדות שלכם ואת החוויות שלכם בעבר על מנת לסייע לכם להתמודד עם החיים הנוכחיים שלכם בצורה טובה יותר.

ייעוץ תומך.

טיפולים במיומנויות חברתיות.

תרופות

כיום קיימות תרופות רבות אשר נחשבות יעילות לצורך טיפול בדיכאון, במיוחד כאשר משתמשים בהן בשילוב עם טיפולים פסיכותרפיים. קבוצות התרופות הרשמות בדרך כלל לצורך טיפול בדיכאון כוללות:

תרופות נוגדות דיכאון לא טיפוסיות.
מעכבי ספיגה חוזרת סלקטיביים של סרוטונין.
מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין.
תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות.

מאחר ולכל מטופל מתאימה גישה שונה כאשר זה נוגע לטיפול בדיכאון, יכול להיות שיהיה עליכם לנסות מספר תרופות שונות עד שתמצאו את התרופה שמקלה על התסמינים שלכם ומובילה להכי פחות תופעות לוואי.
במידה והרופא המטפל שלכם רשם לכם תרופה מסוימת שאינה משפיעה עליכם, הודיעו על כך לרופא שלכם בהקדם. על מנת להגיע למצב בו תרופה מקלה על תסמיני הדיכאון שלכם יהיה עליכם ליטול את המינון המתאים לכם ולמצוא את התרופה האידיאלית עבורכם.

שינויים באורח החיים

מעבר לטיפולים שונים ונטילת תרופות, ישנם מספר שינויים באורח החיים אותם תוכלו לבצע על מנת לסייע לעצמכם לנהל בצורה טובה יותר את תסמיני הדיכאון שאתם חווים. התייעצו עם בעל המקצוע העוסק בבריאות הנפש אצלו אתם מטופלים על מנת להבין אילו שינויים עשויים להיות הטובים ביותר עבורכם.

דיאטה – לא קיימת דיאטה ספציפית אשר הוכחה כמרפאת דיכאון, אך ישנם מזונות מסוימים אשר יכולים להשפיע על מצב הרוח ועל הוויסות הרגשי. מזון מעובד, אלכוהול, קפאין, סוכר ודגנים מזוקקים יכולים לפגוע בבריאות הנפשית שלכם, בשל כך אנו ממליצים לכם להגביל את המינונים שאתם צורכים מאותם מזונות או להימנע מהם לחלוטין. לעומת זאת, מזונות מלאים כמו פירות וירקות, דגים, הודו, עוף, שעועית, אגוזים וזרעים יכולים לסייע לכם לשפר את מצב הרוח. מזון אורגני עשוי להועיל גם הוא שכן חומרי הדברה, קוטלי עשבים, סטרואידים ואנטיביוטיקה – כולם נמצאים במזון לא אורגני והם משבשים את המיקרוביום של המעי. כתוצאה מכך עלול להיווצר מצב בו כימיקלים פרו-דלקתיים חיסוניים (ציטוקינים) משתחררים, אותם כימיקלים יכולים לחצות את מחסום הדם-מוח ולשבש את איזון הנוירוטרנסמיטר בגופנו.

פעילות גופנית – אימון טוב יכול לסייע לכם לשפר את מצב הרוח, להפחית מתח ולהקל על תסמיני הדיכאון שאתם חווים. הפעילות הגופנית אותה אתם בוחרים לבצע צריכה להיות מבוססת על רמת הכושר והבריאות שלכם. בחרו פעילות גופנית שאתם נהנים לבצע אותה. השגרה שלכם יכולה לכלול תרגילים אירוביים שונים לרבות: ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה או הליכה מהירה יחד עם פעילויות גוף-נפש כגון יוגה.

ניהול מתח – מתח יכול להוביל להתעוררות של דיכאון ולהעצמת התסמינים שלו. הרגלים ארוכי טווח כמו למשל: תזונה איכותית, פעילות גופנית סדירה, שינה נכונה ומדיטציה מסייעים לבנות חוסן. אנו ממליצים לכם לשלב טכניקות שונות של ניהול מתח בחיי היומיום שלכם. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולים לספק לכם רעיונות שונים בנוגע לטכניקות של ניהול מתח.

מה לעשות אם אני או אדם קרוב אליי סובל מדיכאון?

אם אתם או מישהו שאתם אוהבים מראה סימנים של דיכאון, אתם עשויים לתהות מה עליכם לעשות בנידון. אתם יכולים להתחיל בלמידה נוספת על דיכאון, לרבות הסימפטומים השונים שלו ודרכי הטיפול בו, כמו כן מומלץ ללמוד גם על מיתוסים, אי הבנות וסטיגמות. באופן הזה אתם תקבלו תמונה טובה יותר בנוגע למה עליכם לצפות, כך תהפכו למטופלים או מטפלים בעלי ידע נרחב יותר.

קבעו פגישה עם רופא או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. הם יכולים לערוך בדיקה גופנית, לערוך בדיקות דם כדי לשלול כל מצב רפואי הנוגע לדיכאון, ולהפנות אתכם לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש להמשך הערכה וטיפול.
במהלך הביקור, תוכלו גם לבקש מהרופא או המטפל שלכם מקורות מהימנים למידע ותמיכה בנושא דיכאון.