מתילפנידאט – כל מה שצריך לדעת

כאשר אנו מדברים על מתילפנידאט אנחנו למעשה מדברים על תרופה בה נעשה שימוש כחלק מתוכניות טיפול לשליטה בתסמינים של הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים וילדים. חלק מן התסמינים הללו הם: קושי רב יותר להתמקד, לשלוט בפעולות שונות וקושי להישאר שקט ורגוע ביחס לאנשים אחרים באותו גיל.
בנוסף על כך נעשה שימוש במתילפנידאט גם לצורך טיפול בנרקולפסיה ( הפרעת שינה אשר גורמת לתחושת ישנוניות קיצונית במהלך שעות היום ולהתקפי שינה פתאומיים).
מתילפנידאט היא תרופה אשר לוקחת חלק בקבוצת התרופות הנקראות ממריצים של מערכת העצבים המרכזית (CNS). השפעתה של התרופה גורמת לשינוי של חומרים טבעיים מסוימים במוחנו.
מומחים אינם בטוחים בדיוק כיצד מתילפנידאט פועל כנגד הפרעות קשב וריכוז, אולם ישנם מומחים רבים הסבורים כי התרופה משפיעה על הספיגה החוזרת של הנוירוטרנסמיטורים דופמין ונוראפינפרין, ומגבירה את רמות הריכוז שלהם בסינפסה העצבית (הרווח בין שני עצבים).
חלק מן ההשפעות של התרופה הן: ערנות מוגברת, פעילות מוטורית מוגברת, פחות עייפות, אופוריה קלה, גירוי נשימתי ועוד.

מהם היתרונות של מתילפנידאט?

ריכזנו עבורכם מידע בנוגע לחלק מן היתרונות הבולטים ביותר של מתילפנידאט:

ניתן לעשות שימוש במתילפנידאט לצורך טיפול בהפרעות קשב וריכוז והפרעות היפראקטיביות אצל ילדים ומבוגרים מעל גיל 6.

שימוש בתרופה עשוי להקל גם על תסמינים של נרקולפסיה.

נהוג לעשות שימוש במתילפנידאט ביחד עם שיטת טיפול אחרות כמו למשל: פסיכותרפיה.

התרופה זמינה גם בתור טבליות וגם בתור תרחיף בשחרור מיידי ובצורת שחרור מורחב.

לא קיים דיווח על שינויים בעלי חשיבות קלינית במרווח ה-QT לאחר מתן 40 מיליגרם דקסמתילפנידאט.

נטילת מינונים הנמצאים בטווח הצריכה המומלץ משפיעה רק בצורה מתונה על מערכת הדם.

זמין במספר צורות מינון שונות, כגון טבליות קונבנציונליות, תמיסות, כמוסות, תרחיף בשחרור מורחב, ומערכת טרנסדרמלית.

מהם החסרונות של מתילפנידאט?

ריכזנו עבורכם מידע בנוגע לחלק מתופעות הלוואי הבולטות ביותר אשר עלולות להופיע כתוצאה מנטילת מתילפנידאט:

כאבי ראש, יובש בפה, אובדן תיאבון, כאבי בטן, דופק מהיר, בחילה, עצבנות, נדודי שינה, פריחה, גירוד, עלייה בלחץ הדם או הזעת יתר עלולים להתרחש גם כן.

שימוש במתילפנידאט עלול לזרז את הופעתן של מחשבות פסיכוטיות לרבות הזיות, אשליות או שיגעון אצל בני נוער וילדים ללא כל היסטוריה קודמת של מחשבות מן הסוג הזה. הפסקה של הטיפול עשויה לעזור במקרים מסוג זה.

מתילפנידאט עשוי להיות ממכר ולגרום לאנשים לפתח תלות בתרופה. הסיכון גדול אף יותר במקרים בהם מדובר בטבליות בשחרור מורחב ובאנשים להם יש היסטוריה של תלות באלכוהול וסמים. חלק מן האנשים מפתחים סבילות להשפעת התרופה.

יש להתאים את המינון של התרופה בהתאם לדרישות ולתגובות האישיות שלכם. הפסיקו את הטיפול אם לא מתקבלת השפעה מיטיבה תוך חודש אחד מהתאמת המינון.

דיכאון עלול להופיע אצל אלה שמפסיקים את הטיפול במתילפנידאט, במיוחד אם הם השתמשו בתרופה יתר על המידה. מתילפנידאט עשוי גם להחמיר תסמינים קיימים של חרדה, מתח והפרעות התנהגותיות או מחשבתיות ועדיף למנוע את התרופה מאנשים המציגים רמות ניכרות של תסמינים מסוג זה.

התרופה עשויה שלא להתאים לאנשים עם מחלות לב מסוימות, יתר פעילות בלוטת התריס והפרעות פסיכיאטריות אחרות כולל הפרעה דו קוטבית. סיכון מוגבר להתקפים, בעיות בזרימת הדם ההיקפית והפרעות ראייה נקשר לשימוש במתילפנידאט. אין לספק את התרופה לאנשים עם גלאוקומה, היסטוריה של טיקים או תסמונת טורט, יתר לחץ דם חמור או מחלת לב.

ישנם דיווחים המעידים על האטה זמנית בגדילה אשר עשויה להתרחש במקרים בהם ילדים בגילאים 7-10 נוטלים מתילפנידאט רגיל. הרופא המטפל צריך לעקוב אחר גובהו ומשקלו של הילד, יש לשקול את הפסקת הטיפול במידה וקיים חשד לדיכוי גדילה.

אילו דברים חשוב לספר לרופא לפני נטילת מתילפנידאט?

ספרו לרופא שלכם אם אתם אלרגים למתילפנידאט, לכל תרופה אחרת או לכל אחד מן המרכיבים הקיימים בתרופת מתילפנידאט. ניתן לעיין במדריך התרופות או שמא לשאול את הרופא לצורך קבלת רשימה של כלל מרכיבי התרופה.

ספרו לרופא שלכם אילו תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם, ויטמינים, תוספי תזונה ומוצרי צמחים אתם לוקחים או מתכוונים לקחת. הקפידו להזכיר כל אחד מהדברים הבאים: נוגדי קרישה כגון וורפרין, תרופות נוגדות דיכאון כמו אימיפרמין, נוגדי גודש (תרופות נגד שיעול והצטננות), תרופות לצרבת או כיבים, תרופות ליתר לחץ דם, תרופות להתקפים כגון פנוברביטל, פניטואין ופרימידון, מתילדופה, מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), פלובוקסמין , פרוקסטין, סודיום ביקרבונט. אם אתם נוטלים ריטלין LA, ספרו על כך לרופא שלכם. כמו כן יש לספר לרופא אם אתם נוטל סותרי חומצה או תרופות לצרבת או כיבים. ייתכן שהרופא שלכם יצטרך לשנות את מינון התרופות שלכם או לפקח עליכם בקפידה לצורך איתור של תופעות לוואי.

ספרו לרופא שלכם אם אתם או אחד מבני משפחתכם סובל או סבל מתסמונת טורט (מצב המאופיין בצורך לבצע תנועות חוזרות או לחזור על צלילים או מילים), טיקים בפנים או טיקים מוטוריים (תנועות בלתי נשלטות חוזרות), טיקים מילוליים ( חזרה על צלילים או מילים שקשה לשלוט בהם). ספרו לרופא שלכם גם אם יש לכם גלאוקומה (לחץ מוגבר בעין שעשוי להוביל למצב של אובדן ראייה), בלוטת התריס פעילה מדי, או תחושות של חרדה ומתח . הרופא שלכם כנראה ימליץ לכם לא לקחת מתילפנידאט אם אתם סובלים מאחד המצבים האלה.

ספרו לרופא שלכם אם למישהו מבני משפחתכם יש או היה אי פעם דופק לא סדיר או אם אחד מבני המשפחה שלכם מת באופן פתאומי. ספרו גם לרופא שלכם אם חטפתם לאחרונה התקף לב ואם יש לכם או היה לכם מום לב, לחץ דם גבוה, דופק לא סדיר, מחלת לב או כלי דם, התקשות העורקים, קרדיומיופתיה (עיבוי שריר הלב) או בעיות לב אחרות. הרופא שלכם כנראה ימליץ לכם לא לקחת מתילפנידאט אם יש לכם בעיות לב מסוימות או אם יש סיכון גבוה שאתם עלולים לפתח בעיות לב.

כיצד יש ליטול את התרופה?

אנשים אשר נוטלים מתילפנידאט צריכים לעקוב אחר משטר הטיפול עליו המליץ להם הרופא המטפל שלהם. כדי להגביר את היעילות של ריטלין ולהפחית את הסיכון לתופעות לוואי, ניתן לנסות:

לקחת את התרופה 30-45 דקות לפני הארוחה.
שתייה מרובה של מים במהלך היום.
הימנעות מנטילת התרופה בשעות אחר הצהריים והערב המוקדמות אם היא גורמת לחוסר שינה.
מעקב אחר תופעות לוואי חדשות או מחמירות ודיווח עליהן לרופא.
אם אתם נוטלים מנות מרובות של מתילפנידאט, יש לוודא כי המנה האחרונה שלכם נלקחת לפני השעה 18:00. תכשירים בשחרור מורחב של מתילפנידאט נלקחים בדרך כלל כמנה יומית אחת לפני ארוחת הבוקר.

פנו לטיפול רפואי דחוף אם אתם מתחילים להרגיש כאבים בחזה, קוצר נשימה או התעלפות בזמן נטילת מתילפנידאט. התקשרו לרופא שלכם אם יש לכם תסמינים נפשיים חדשים או מחמירים כגון הזיות, אשליות או שמיעת קולות.